מאמרים וכתבות
ההיסטוריה של הוינג צון קונג פו
מאת:
יגאל תירוש 02.12.09
ייפ מאן, שמת ב1972, ייזכר כאחד הגרנד מאסטרים המכובדים בהיסטוריית אומנויות הלחימה
ייפ מאן
ייפ מאן, שמת ב1972, ייזכר כאחד הגרנד מאסטרים המכובדים בהיסטוריית אומנויות הלחימה.
כיורש הרשמי של שיטת הוינג צ'ון קונג פו, ייפ מאן הצליח לגרום להתפשטותה של השיטה הבלתי מוכרת בכל העולם.
לרוע המזל, ייפ מאן לא צפה להצלחה שכזאת ולכן לא בחר לפני מותו יורש רשמי לשיטת הוינג צ'ון, עובדה שגרמה להתפצלות השיטה מאז מותו.
ייפ מאן נולד ב 1893 בעיר פאטשאן שבמחוז קואנגטונג, בדרום סין. במקדש המשפחתי אפשרה משפחתו למאסטר הוינג צ'ון ווה סון לגור וללמד קבוצת תלמידים קטנה, בעיקר משום שהיה ידוע כלוחם אמיץ, דבר שהרתיע שודדים וגנבים מקומיים.
בתור ילד, ייפ מאן מאס בלימודים הסיניים הקלאסיים, ובכל הזדמנות היה בורח ממוריו כדי לצפות בשיעוריו של ווה סון. בגיל 9 ביקש ייפ מאן להצטרף לשיעוריו של המאסטר, וכך נעשה ייפ מאן לתלמידו ה 16 והאחרון של מאסטר ווה סון, כמו גם התלמיד הישיר הצעיר ביותר של שושלת שיטת קונג פו בת 200 שנה שמקורה במנזר השאו-לין שבמחוז הונאן.
לפני כ 280 שנה התייחדו במנזר השאו-לין זקני-מומחי הקונג-פו הידועים ביותר במטרה אחת: לפתח שיטה שתגבור על כל השיטות, ושזמן הלימוד שלה יהיה קצר ביותר.
במהלך פגישות אלו החליפו ביניהם זקני השיטות השונות סודות וטכניקות. לבסוף פיתחו תיאוריה בסיסית וסביבה קבוצת עקרונות לחימה. התיאוריה הייתה פשוטה אך עמוקה. הם החלו בבדיקת שתי שיטות ידועות באומנויות הלחימה- הם שמו לב שהשיטות ה'נוקשות' קיבעו את מיקום הגוף הרבה לפני שהאגרוף או הבעיטה פגעו במטרה. בדרך זו שיטות אלו גרמו לכוח מקסימאלי להגיע למטרה. אך כמובן שהחולשה של השיטות האלו היא שהשאירה את התוקף חשוף להפלות או חוסר שיווי משקל כאשר הוא כבר התחייב בהתקפתו. מצד שני, השיטות ה'רכות' או ה'פנימיות' אפשרו לתנועת הגוף להישאר חמקנית, כאשר היא מתחייבת רק ברגע הפגיעה במטרה. נקודת התורפה של השיטות ה'רכות' היא עוצמת פגיעה מוחלשת.
הזקנים הבינו שצריך להמציא שיטה שמאחדת את הבלתי צפוי שבשיטות ה'רכות' ואת כוח החדירה שבשיטות ה'נוקשות'. לתיאוריה זו קראו זקני נזירי הקונג-פו 'תיאוריית ההפרעה' – תיאוריה בה כל הטכניקות מאפשרות התקפה במחויבות, ומיד עצירה קלילה ושינוי זווית והתקפה מחדש במחוייבות. כל זאת במאמץ הקטן ביותר.
זקני הנזירים האמינו כל כך בתיאוריה חדשה זו, והחליטו לשנות את שם חדר האימונים במנזר השאו-לין לשם 'אולם וינג צ'ון', כאשר משמעות 'וינג צ'ון' היא 'האביב לנצח'.
במהלך השנים הועברה השיטה ישירות מאב לבן וממאסטר למאסטר ולבסוף למורו של ייפ מאן.
עם השנים נודע ייפ מאן בתור לוחם מעולה שלעולם לא הובס. יום אחד ייפ מאן התגרה בזקן הידוע ביכולתו כלוחם קונג פו. הזקן הסכים לתחרות, בתנאי שתיערך על סיפון סירתו שבנמל. החל הקרב, ומיד ייפ מאן הופל למים. כך שוב ושוב עד שייפ מאן נכנע לזקן. מאותו יום הביא לזקן ארוחות ערב וכיבס את בגדיו. לאחר חודש ריחם הזקן על ייפ מאן ואמר לו- ' זיהיתי מייד שאתה לוחם וינג צ'ון. אני הבן של המורה של המורה שלך. שמי לונג ביק'.
לונג ביק הסביר אז כיצד אביו, לונג ז'אן, מאסטר יורש, החליט להסתיר ממורו של ייפ מאן טכניקות חיוניות של הוינג צ'ון. לונג ז'אן עשה זאת בכדי להקנות לבניו יתרון איכותי על מורו של ייפ מאן אשר היה גדול וחזק מבניו. ייפ מאן החל ללמוד מן הזקן ,הלא הוא אחד מהבנים של מורו של מורו, את הטכניקות הנסתרות ממורו, ושוב התאחדה השיטה במלואה וחזרה לקדמותה- 'הוינג צ'ון המסורתי'. בינתיים מורו של ייפ מאן החל ללמד שיטת וינג צון 'חסרה' הידועה כיום בשם 'וינג צ'ון שונה' ('מודיפייד' וינג צ'ון בלועזית).
לאחר גיל חמישים החל ייפ מאן עצמו ללמד וינג צ'ון. אז כבר הוכר בתור הגרנד-מאסטר, היורש, של הוינג צ'ון. כיום כ 90% מהוינג צ'ון הנלמד בעולם מקורו בייפ מאן. מתוך זה ידוע שייפ מאן לימד את הטכניקות של הוינג צ'ון 'המסורתי' רק ל- ויליאם צ'ונג, מדריך-אח ,סי-הינג, של ברוס לי