פילאטיס המנח הטבעי של הגו

בתרגול בשיטת הפילאטיס אנו שמים דגש על תנועה של הגוף במנח נייטרלי, כלומר המנח הטבעי של הגו, על מנת להביא לחיזוק גופני ולאפשר התנהלות יומיומית תקינה ובריאה.
זה נשמע טוב ואפילו נכון, אך כיצד נוכל לוודא שאנו אכן מתרגלים במנח זה ולא בטעות מפספסים את העיקרון? מה זה אומר להיות ב – neutral spine?

בשיעורים בקבוצות גדולות, נוצר קושי רב לשמור על עקרונות הפילאטיס, כיוון שהתנועה, היציבה, ואיסוף הגוף הינם פרמטרים שהמדריך מנחה אותם בקול, אך כל מתרגל מבין אותם אחרת... דבר שגורם לעיתים קרובות לתרגול שונה לחלוטין ממה שהמדריך רצה להעביר, שלא נדבר על כאבים שנוצרים מתרגול לקוי.

מציאת המנח הטבעי של הגוף, בשכיבה על הגב נשמע כמו דבר פשוט ביותר, אך מניסיוני איננו כך כלל וכלל.
אנשים מגיעים לתרגול פילאטיס כשהגוף שלהם לרוב נמצא בחוסר איזון – שקע גדול מידיי בגב התחתון, חוסר גמישות במותנית , חוסר איזון בין שני צידי הגוף, עקמת בגב, פריצות דיסק, פריקות כתף, דלקות במפרקי הירך ועוד, כל אלו גורמים לליקויים ביציבה לרוב מתוך הימנעות מכאבים והתנהלות יומיומית שגויה.
בשיעורי פילאטיס, התרגול במרבית הזמן נעשה בשכיבה על הגב. החיפוש אחר התנוחה הנייטרלית של כל אחד, הינה עניין לא פשוט. התנוחה הטבעית של גוף הנמצא בחוסר איזון, שונה לחלוטין מהתנוחה הנייטרלית כשהגוף במצב מאוזן...

אז איך נמצא את המנח הנכון?

לפני הכול נרצה לשכב ולתרגל נשימות. נשימות עמוקות שמאפשרות כניסה של אוויר פנימה לתוך הגוף וממלאות את הבטן, הצלעות, הגב ורצפת האגן. כמה נשימות כאלו, והגוף כבר נמצא במנח אחר לגמרי.
לאחר מכן, יש להתחיל ולהניע את האגן קדימה ואחורה ולהרגיש אותו, להכיר אותו, להכניס מודעות לתחושה שאנו חווים. זה לא סתם איבר ששוכב על המזרן, אנו מרגישים עצמות שונות, תחושות שונות, בכל פעם שאנחנו מקמרים או מקערים את הגב.
מודעות למגע של הגוף על המזרן תוכל ללמד אותנו האם אנו שוכבים בתנוחה הנכונה בעבור התרגיל המבוקש, כמו למשל בתרגיל "גלגול אגן" נרצה להרגיש את המתנית מתקרבת אל המזרן..
כאשר אנחנו במנח הנייטרלי, הטבעי של הגו, אנחנו רוצים להרגיש את עצם העצה – sacrum. עצם זו היא עצם שטוחה בצורת משולש, שבעבר, לפני שהפכנו להיות הולכים על 2, הייתה מחולקת ל-4 חוליות נפרדות בהמשך לגב התחתון. אנשים עם רגישות באזור הגב התחתון עלולים לחוש עומס בעת שכיבה עליה ולכן לעיתים רצוי להניח כרית דקה מתחתיה ולמנוע שינוי במנח הנייטרלי של האגן.
עכשיו אחרי שמצאנו את עצם העצה, נרצה לנשום כמה נשימות שוב ולהפנים את התחושה, ולתוך זה ננסה לצרף איסוף של רצפת האגן. במנח הזה, אנחנו יכולים לבדוק שאנחנו במרכז, מאוזנים ומוכנים להתחיל ולחזק את הגוף ממקום מודע ולהגיע לתרגול מדויק שיחזק אותנו מבפנים בדרך הנכונה ביותר.
אם כן, לאורך כל שיעור בשיטת הפילאטיס, נרצה לכוון את תשומת הלב לאיסוף רצפת האגן בנשיפה, לשחרור שרירי הישבן ולהכנסת הבטן פנימה, ורק לאחר שנוצר איסוף חזק של מרכז הגוף, נרצה ליצור את התנועה המבוקשת – הרמה או הורדה של רגל, ראש, פיתול או כל תנועה אחרת. הדבר איננו פשוט, האוטומט שלנו הוא לכווץ את השרירים הגדולים של הגוף – כגון ישבן או ירך, ולהרפות את השרירים העמוקים – רצפת האגן והבטן.
אך אל ייאוש, מודעות והתמדה בתרגול תבאנה לתוצאות, למרכז חזק, לשרירי רצפת אגן אסופים ולתנועה יומיומית בריאה יותר שתניב התנהלות נכונה ואיזון פיזי, ואולי אף נפשי... מי יודע...