סיפורי מסכות

חג זה תמיד הוצג לנו כאירוע שבו אנו יכולים להתחפש למישהו אחר.
מסיבות ותהלוכות פורים מספקים לנו ההזדמנות לשים מסכות להתחפש ולהיות לרגע מישהו אחר- זוהר, מוצלח, כל יכול...
האומנם? האם זו הזדמנות לשים מסכות? להתחפש? לנסות משהו אחר? להיות מישהו אחר? או אולי זו הזדמנות ייחודית בשנה לחוויה אחרת?
אני מזמינה אתכם לחשוב על חג פורים כהזדמנות מסוג אחר: לא אירוע לשים מסכה ולהתחפש למשהו אחר ממי שאנחנו אלא כזמן להסיר מסכה ולהיות מי שאנחנו..
זהו הזמן היחיד במהלך השנה שבו אתה אנו יכולים לאפשר לעצמנו לחוות עוצמות ודמויות פנימיות ששמנו בצד, אי שם במרתף הנפש . זה הזמן לתת להם ביטוי..
חג פורים הוא זמן ייחודי . מרחב לשחק ולהשתעשע, זו הזדמנות לאפשר לעצמנו להתנסות בלהיות...בלהרגיש.. בלשחרר..
אנו לובשים מסכות כל הזמן. לא רק בפורים. המסכות שאנו שמים על עצמנו יוצרות מסך- בינינו לבין אחרים, בייננו לבין עצמנו. אנו מתנהגים בהתאם לתפקידים שלנו...עד שלפעמים לא ברור לנו יותר מי אנחנו באמת. מה הייחוד שלנו? מי אנחנו? כל כך הרבה מאתנו לא בא לידי ביטוי מאחורי המסכה.
אם מבינים את ההזדמנות שיש בחג הזה, ניתן לראות במסכה כלי להיות מי שאנחנו רוצים להיות, לבטא מה שהיינו רוצים לבטא ולא היינו יכולים בלי המסכה.
אפשר לראות בתחפושת אמצעי להשתחרר, להיות במקום שבו אפשר להגיד, לבטא...הזדמנות לחוות משהו, להשתעשע בו ,להגזים אותו או לבדוק לעומק בהגזמה מבלי לחשוש מהתוצאות, מבלי להתחייב אליהם.. מבלי להתחשב או להיות בסדר. פשוט להיות.. מה שאתה צריך השנה- קשוח/רך.. לא מתחשב.. חזק.. מעיז. .. וכל מה שאתה חולם לנסות ולא מתאפשר או לא נעים לך להיות..
מזמינה אותכם לחג פורים של הסרת מסכות וביטוי עצמי .. הצטרפו למשחק בו הכל מותר ואפשרי.. מרחב של דמיון ויצירתיות. זמן להינות ולחוות..
אז אם אתם בודקים פנימה השנה.. איזה חלק הייתם רוצים לבטא? מאחלת לכם שתעיזו!!!