מאמרים וכתבות
יוגה
מאת:
עובד יחזקאל 24.03.11
ע"פ המסורת, משמשת היוגה ככלי להכרת האדם את "המהות האלוהית"
תרגול התנוחות, המעברים,
טכניקות שונות של ניקוי הגוף והנפש, נשימה ומודעות, מביאים לתהליך ולהכרה נוכחת וצלולה של טבע המציאות והאדם, ומאפשרים לחיות בעולם הפיזי והנתפש מתוך נקודת-הוויה משוחררת מהתניות.
אחד ממערכי-היסוד במסורת זו הינו קיומה האנרגטי של ישות האדם, המתארת מרכזי-עוצמה (צ'אקרות)
ואת התקשורת ביניהם.תרגול היוגה נועד לחזק ולתחזק מערכת זו ולאפשר התנהלות תקשורת חלקה ורציפה בין המרכזים,
דבר שיביא הן לבריאות פיזית ואריכות-ימים, והן לאותה חוויה עמוקה של התאחדות והכרה עם טבענו האמיתי.
אחת הדרכים לתאר מערכת מרכזים זו, הינה בהקבלה לציר הראשי של גופנו, מהקדקוד ועד לבסיס עמוד-השדרה.
תיאור זה מאפשר להבין את התרגולים וליישם בצורה מעשית בפעולות יומיות כמו הליכה, ריצה וישיבה.
אנו נבחן עתה כיצד מאפשרת גישה זו יישום והגשמה בחיינו והתנהלותנו כפרט ובחברה.
מאמר זה לא יציג מילים וגישות מסורתיות, אלא מחובר לשפה העברית ולחיים העכשוויים.
המרכז העליון בקדקוד, משקף את הקשר בין מהותנו הבלתי-נראית לגופנו הפיזי, זהו "השער לשמיים" ודרכו מתקשרת ומתחזקת הנשמה, הווייתנו האלוהית האינסופית, את הגוף ומעניקה רצון, חיות ומשמעות להכרה החושבת.
המרכז התחתון בבסיס עמוד השדרה משקף את הכיוון ההפוך של תנועה זו;שמחת-חיים לעומת פחד-מוות
אמונה בשם לעומת יראת-שמיים...
השער התחתון יוצר סופיות המאפשרת את יצירת הגופים והמרכזים שלמעלה ממנו, מהותו להיות סגור וכך מתאפשרים קיום והכרה במימד הסגירה, עולמנו הגשמי, ויצירת החזר, כמו כדור הנופל מטה פוגע
בקרקע, עולה מעלה וחוזר חלילה.
שני שערים אלו, עליונים ותחתונים, משקפים יחדיו את מהותנו הרוחנית בעולם החומר.
שאר המרכזים משקפים היבטים שונים בין שערים אלו.
המרכז השני מלמעלה, העין השלישית, מתאר את יכולתנו ההכרתית לראות מעבר לנקודת הזמן וההוויה הנוכחיים.
מרכז זה מאפשר לנו לנדוד בנבכי האפשרויות, הפוטנציאל הגלום, לתכנן, לדמיין ולמצוא דרכים ופתרונות,המרכז השני התחתון מתאר לנו את הקשרים והיישומים בחיינו, של אותן דברים אותם העלינו במחשבתנו ודמיוננו.
פה נכיר ביכולות ההגשמה ובקשרינו עם האנשים והמצבים בחיינו.
מחבר בין מרכזים אלו הינו התפקוד וההתנהלות של הוצאה מהכוח לפועל.
מלמעלה, בגרון, אנו מבטאים בדיבור, בשפה, את רצוננו, בחירתנו ממגוון האפשרויות, ומלמטה, מקלעת השמש,אנו מתארים את יכולת היצירה, העשייה ויצירת הקשר הפיזי במרחב בינינו לבין אחרים.
מרכזים אלו מבטאים תנועה, הצואר מניע את הראש ומאפשר להביט לכיוונים שונים, וחוליות הגב התחתון מאפשרות את תנועת החזה.
המרכז שבמרכז, הלב, מסמל את המפגש בין עליונים לתחתונים, את הקשר האישי והרגשי של היות האדם
נוכח בחיים אלו.
הלב מאפשר לנו תמהיל של המחשבה והגוף, ומשקף לנו את הקשר ביניהם;
קבלתנו את עצמנו, את האחר ואת המצב כתחושה רגשית המשלבת בין הקרירות הרציונלית של החשיבה העצמית
לחמימות האמפתית של ההכרה באחר.
אז איך זה נראה?
אדם נוצק לגופו בעולם זה, מכיר במהותו הרוחנית, מביע רצונות ומשאלות, מחפש ויוצר קשר ומשמעות
באנשים ובחיי היומיום, חש וחווה עולם רגשי ומחשבתי מתוך כל אשר נוצר,
וממשיך ויוצר את עצמו במחשבה, בדיבור ובמעשה.
הכרתה של מערכת שכזו, כנגישה ודינמית, מאפשרת ריפוי ותיקון בחיינו, ליצירה מודעת של אדם וסביבה
בריאים ושמחים יותר.
כיצד עובדים עם מערכת שכזו?
פיזית אנו מייצרים יכולת לתחושת גוף ערנית ונינוחה שתפחית כאבים וחוסר נוחות.
התנוחות והטכניקות השונות עוזרות לנו בכך, ותוך התהליך אנו מייצרים את המצב הנפשי המקביל ע"י מיקוד בנשימה, אימון מנטלי וכדומה.
הגישות המסורתיות נתפסות כמפרידות, "עכשיו אני מתאמן ואני זקוק לשקט ולמרחב האישי שלי”,בגישה זו התרגול אישי ונבנה מתחושת חוסר/צורך אישית לשקט נפשי, שיאפשר התרכזות ומיקוד
לתהליך האישי של המתרגל/ת.
בעבר קל היה יותר להיות בסביבה מבודדת, מלכתחילה היה רועש וצפוף פחות...
עולמנו כיום הינו צפוף, רועש ו"טבעי" כמו פלסטיק, אך גם כיום ניתן לייצר את שלוות הנפש ואף
את השמחה והקשר בתרגול.
כיום החיפוש כבר אינו אחר "הארה" אלא הינו רצון לשקט נפשי, שמחת חיים, בריאות ואף יצירת קשר בדיוק כמו כל דבר אחר בחיים.
אנו רוצים ליישם לחוות ולהרגיש איכויות אלו לא רק בהיותנו לבד אלא גם תוך כדי חיינו החברתיים,הזוגיים, בעבודה ועם הילדים, ופה מתרחבת היוגה לתרגול זוגי ולמגוון מדיטציות וטכניקות המחברותאותנו כיחידים לתהליכים זוגיים וקבוצתיים, לעזור לנו להבין שגמישות, יציבה, נשימה וכדומה הם רק חלקים בתצרף הענק הזה של החיים, ושאימון טוב לא נשאר בסטודיו אלא מלווה אותנו החוצה,ל23 השעות הנוספות של היממה, לביחד ולא רק לחוד.