במהלך השנים התעכבתי על מספר אסכולות שונות בתחום העזרה העצמית, מכל תחום לקחתי את השיעור שהכי דיבר אלי. היום אני מרגישה שהמכנה המשותף לגישות רבות ומשמעותיות שמצליחות לגעת ולשנות חיים של בני אדם, היא ההכוונה הפשוטה והמקסימה להקשיב לעצמנו. פשוט ללמוד להקשיב לעצמנו, לכבד את עצמנו ולאהוב את עצמנו, סתם ככה בלי שום סיבה מיוחדת. להבין שאנחנו ראויים להיות נאהבים רק מעצם קיומנו בעולם הזה. נכון, נשמע מפתיע וגם לי לקח הרבה זמן להאמין לזה. כל החיים חשבתי שאני ראויה לאהבה רק על סמך הישגים יוצאי דופן במיוחד. היום אני לומדת לאהוב את עצמי בפשטות, כי ככה הרבה יותר נעים לחיות בעולם הזה.
אם נחשוב לרגע איך היינו רוצים שאחרים יאהבו אותנו כנראה שהיינו מדמיינים אהבה ללא תנאים, אבל האם אנחנו מסוגלים לאהוב את עצמנו בצורה פשוטה כזאת?
משפט שאני אוהבת לשלב במיוחד בשעורי היוגה לקוח בכלל מלימודי ימימה, המשפט אומר שאת רוב הדברים בחיים שלנו אנחנו לא בוחרים, אנחנו לא בוחרים את ההורים שלנו, אנחנו לא בוחרים את הכישורים שלנו ובטח שלא את נסיבות החיים שלנו, נקודת הבחירה היחידה שיש לנו היא הבחירה להיות לטובתנו. בכל רגע בזמן אנחנו יכולים לבחור להיות טובים אל עצמנו. לגלות הבנה ורכות כלפי הבחירות שעשינו.
אין ספק שהמצב הגופני שלנו משפיע על המצב הרגשי שלנו, אך באותה מידה ההרגשה הפנימית משפיעה על הבריאות שלנו ועל שפת הגוף שלנו. לכן, אם אני מרגישה מאוד חסרת בטחון ייתכן שגם 40 דקות של תרגול ברכות השמש לא יעזרו לי ללכת זקוף. המצב המנטאלי שלי יחלחל החוצה ויאותת לי שעלי להתייחס בכבוד, אהבה וקבלה גם לנפש ששוכנת בתוך הגוף הפיזי שלי. אולי זה יהיה הזמן הנכון לעצור ולשאול את עצמי-מה אני רוצה? מה ישמח אותי? ואם אני לא יודעת את התשובה אולי כדאי לי להיעזר באיש מקצוע שישמח לכוון אותי. אדם הוא מכלול שלם ויש להתייחס אליו בהתאם. אנחנו גוף ונפש. רוח וחומר שמתערבבים זה עם זה וניזונים זה מזה. אי אפשר להזניח אחד על חשבון השני.
כאשר אנחנו צועדים בדרך היוגה אנחנו מפתחים את היכולת המופלאה להסתכל פנימה לתוך עצמנו. במקביל לשרירי הגוף המתחזקים אנחנו מחזקים את "שריר הקבלה העצמית", שכמו שאר השרירים, גם הוא עוזר לנו להתנהל בעולם ביתר קלות ורוגע.
ההקשבה לעצמנו משפיעה על כל תחום בחיים. בין היתר היא משפיעה על המזון שאנו בוחרים להכניס לגוף שלנו, בעבר הרגשתי שמותר לי לאכול רק אוכל בריא. אז אכלתי המון אוכל בריא כדי למלא את השעמום והריקנות שחשתי, אבל בהדרגה, תוך כדי התקרבות לעצמי והתכוננות לעשייה משמחת ומספקת יותר אני מרגישה פחות משועממת ורעבה כל הזמן. היום כשאני רעבה אני אוכלת בדיוק מה שאני רוצה. כמובן שבתור בן אדם שעוסק ביוגה, ומבין מה הגוף שלו באמת צריך, רוב הזמן אני עדיין אוכלת בריא פשוט כי זה מה שהגוף שלי מבקש ממני, אבל לפעמים הגוף שלי מבקש ממני שוקולד וצ'יפס וגם זה בסדר. העיקר זה לא להרגיש רגשות אשמה לאחר האכילה. אם בחרתי לאכול מאכל מסוים שנחשב ללא בריא במיוחד אני אעדיף להתרכז במעט הטוב שהוא מביא לגוף שלי או למצב הרוח שלי ולא לנזק שהוא עושה לי. הדבר הכי פחות אפקטיבי זה להתייסר על כך שאכלתי משהו. ייסוריי מצפון עושים הרבה יותר נזק לגוף שלי מהמאכל הכי משמין בעולם.
היבט נוסף שמושפע מההתקרבות שלי לעצמי הוא צמצום הפעולות שלי לפעולות חיוניות ומשמחות יותר. בעבר הלא רחוק כל כך עברתי מסדנה לסדנה מתוך רצון אמיתי ללמוד כיצד להיות בן אדם טוב ושמח יותר, הבעיה שמרוב סדנאות ושיעורים בכלל לא נשאר לי זמן ליישם את כל הידע שצברתי ורק ייחלתי לקצת זמן לעצמי, כמו ילד קטן שההורים מאוד רוצים בטובתו ושולחים אותו כל יום לחוג אחר אבל הילד עצמו כבר מותש ורק רוצה להישאר בבית ולראות טלוויזיה. אז היום חזרתי להיות ילדה ואני מנסה להתחייב לכמה שפחות דברים. גם סתם זמן עם עצמי הוא מקור ידע ואנרגיה לא רעים בכלל.
דבר נפלא נוסף שקורה כשמקשיבים לעצמנו הוא שהווליום של כל מה שקורה בחוץ הופך להרבה פחות חזק. אני פחות מקשיב לרעשים מבחוץ ויותר לרצונות האמיתיים שלי. וזה באמת משחרר..
על כך המאמר הבא.
יוליה מורה ליוגה בשיטת וינאסה. מעבירה שעורי יוגה ליחידים ולקבוצות. מתאימה את האימון לצרכיו האינדיבידואלים של כל מתרגל על מנת שיוכל להתקדם בצעדים קטנים ובטוחים לקראת השגת המטרה-שלווה נפשית ובריאות טובה.