רגשות בתפישה הסינית

אם תשתה מן המים , תלמד להכיר את המעיין.

רגשות נחשבים בתפישה הסינית לתנועה של צי. צי משמעותו משהו המזין את החיים.

אצל הסיני הביטוי הוא האורז, החיוני לשם תזונה, ונמצא בתנועה.(משהו פיזי ולא פיזי בו זמנית).

הסינים ייחסו ללב את הקשר אל ההיבט של התודעה- mind, וכן את ההיבט הרגשי.

הלב הוא זה אשר מהווה משכן לרוחו של האדם, ונתון בתקשורת מתמדת עם הרוח (spirit).

הלב אמור להיות כמו כלי ריק, אשר הרגשות הקשורים אליו עוברים דרכו אך לא נשארים בתוכו.

אם רגש מסוים נשאר בלב, הנוכחות לרגע הזה נפגעת. האדם מגיב מתוך הרגש, או הרעיון / מחשבה, אליהם הוא ניצמד. התוצאה היא חוסר יכולת להיות נוכח ברגע הזה, ולקבל את המציאות כפי שהיא.

מלאות הלב ברגש ספציפי פוגעת בזרימה החלקה של הצי והדם של האדם. הצי והדם נחוצים לשם תחזוקת החיים. פגיעה בזרימה של הצי והדם משפיעה הן ברמה הפיזית וגורמת לתחושות שונות. כגון מועקה בחזה, סחרחורות, אינסומניה ( הפרעות שינה), והן ברמה המנטאלית , כאשר התנועה של הmind נתקעת אף היא.

מה שגורם, להמשך תקיעות של אותו הרגש, היא המחשבה או הרעיון .

נעסוק בצעדים לשחרור התקיעות המנטאלית .שחרור מנטאלי מוביל אף לשחרור הלב מהרגש או הרעיון, וכך תחזור התנועה החלקה של צ'י ודם בחזרה אל הגוף.

הצעדים: (שילוב צעדים מהגישה הבודהיסטית, ודאואיזם – הפילוסופיה הסינית)
1. זיהוי הרגש או המחשבה- הצעד הראשון הוא צעד פנימי ואין הוא קשור בשינוי התנהגותי. בשלב זה אנו מנסים לעקוב אחר האופן בו אנו מנהלים יחסים בין הרגשות שלנו / תשוקות שלנו / מחשבות שלנו ובין החלטה ומעשה.

2. היצמדות אל המחשבה- היאחזות מנסה לקבע דברים שסופם להשתנות. בשלב זה אנו מזהים כי במרבית הפעמים אנו "מתרגמים " את המציאות באופן סובייקטיבי, מה שאינו משקף את המציאות עצמה. אנו נאחזים בחוזקה במחשבה או ברגש, ומוכנים אף לצאת למאבק להוכיח צדקתנו. אותו מאבק הוא גם פנימי וגם עם הסובבים אותנו.

מאבק זה מוביל לתחושות תסכול, אי סיפוק וסבל.

3. הפרת ההיצמדות- כאשר אנו כבר יודעים כי הרבה מן המחשבות שלנו או הרגשות שלנו הן פרי יצירתנו האישית הסובייקטיבית ואינה המציאות עצמה, אנו יכולים לזהות את אפקט הגירוי – תגובה (האוטומט הנסמך על המחשבות הרגשות והתפישות שלנו). זהו שלב בו אנו נוטלים אחריות על חיינו. אנו אדוני הסבל של עצמנו כמו גם אדוני השחרור והשלווה. הכלי לשחרור – נשימה / מדיטציה.

4. קבלה / ויתור- העץ לומד לא להתנגד אל הרוח. החיים הם רצף של שינויים בלתי פוסק, ויתור או קבלה. משמעותם להיות נוכחים ברגע הזה, ולקבל את המקרה המזמן כפי שהוא. כמה פעמים יצא שתכננו משהו, אך בפועל הדברים לא היו כפי שתכננו ? קבלה משמעותה לקבל את חוסר התכנון. לקבל את אי הודאות כחלק ודאי.

5. מציאת החלל הפנימי- קולן של המחשבות רם יותר מקולה של הדממה שבתוכנו, וכך הורגלנו להקשיב לקולות הפנימיים של המחשבות שנמצאות שם כל הזמן. מחשבה היא חלק מהמבנה המנטאלי של האדם, אך כיוון שהורגלנו לשמוע את קולן הבלתי פוסק הן הפכו לרעש בלתי פוסק. אך מה יש מאחורי הרעש ?

גם בין מילים ישנו מרווח. שלב זה עוסק במציאת החלל הפנימי. המקום בו אני נותן מקום יותר ויותר לשקט שבפנים. מפנה מקום למרווח בין המחשבות. מפתח את המתבונן. " הרפו ודעו כי אני השם אלוקיכם " / תהילים

6. ראיה נכונה וכוונה נכונה- הראיה הנכונה היא הכלי לסייע לנו להיכנס פנימה. להתעורר להפסיק לחפש אשמים חיצוניים לי. להיפתח לראות את האחר בחולשתו. לחדול להגדיר לאחר סביבי "אני" קבוע ,מתוך שיפוט אישי שלי. זהו שיפוט המבוסס על תחושות סובייקטיביות . המטרה, להרחיב את גבולות הסבלנות. החופש מלהגיב בדחייה לזה הדוחה את נוכחותי.

7. פעולה נכונה – התפיסה הבודהיסטית טוענת שפעולה נכונה טמונה במעשים אשר אני עושה. מעשי אינם אמורים לפגוע באחר. כמובן שתפיסה זו כוללת את הדיבור. חלק משחרור האני מכבלי המחשבות והרגשות, דורש גם תשומת לב למילים אשר אני מדבר.

התפיסה הסינית מתייחסת לפעולה הנכונה במושג wei wu wei (פעולה ואי פעולה). כאשר הצ'י של האדם נמצא בזרימה הרמונית, הוא מהדהד גם עם הזרימה של היקום / הסביבה.

כאשר הצי זורם נכון הפעולות נעשות מאליהן, ללא מאמץ, או במאמץ הנכון. הלב נקי וישר, הדיבור והמחשבה נקיים, ולכן כל הפעולות מהדהדות עם הטבע האמיתי של האדם.

8. ארבע הלכי הרוח הנאצלים - שקול הדעת, אהבה, חמלה ושמחה. כאשר אדם מפתח "לב נקי " מרוקן ממחשבות, יציב במרכז, ותנועה הרמונית של הרגשות וה- mind, נוצרת בתוכו מידה של שקול הדעת. היכולת לא להיגרר אחר האגו, המחשבות , להיות בחיבור עם הרגע הזה. לא להיות כפוף לאפקט הגירוי - תגובה (או סיבה תוצאה- חוק הקארמה).הוא יכול לפתח שמחה אמתית בליבו. זו השמחה אף בשמחתם של האחרים. חמלה, זו הרואה את האחר בחולשותיו ולא מאשימה אותו ויוצאת אלי קרב כנגדו, ובתוכה אהבה אמתית שמקרינה מתוכו, ואינה תלויה בדבר.

9. שלווה- no mind, שלווה אין משמעותה כי אנו מוותרים על הרגשות בתוכנו. רגשות הם הכלים של הלב. הם תנועה של צ'י. רגשות הם תנועה טבעית של צ'י, נע ומשתנה.

בתפיסה הסינית הם חלק מן החיים ותחזוקתם. אין משמעותה של שלווה היעדר של רגשות אלא הדרך "לתעל" את הרגשות. מידה של שווי משקל פנימי לא להיות מופרע מן הרגשות.

במקור היו ליבם ונפשם של בני האדם טהורים ושלווים.

אבל שוב ושוב הם הוטעו על ידי תאוות אנוכיות.

וכתוצאה מכך סטו מן דרך הישר וחוק פעולתם השתבש.

משום כך עלינו לשאף בכל כוחנו לשוב אל מצב ראשוני של טוהר ושלווה.

אז נוכל לראות את תהליך הצמיחה של הסובב אותנו, ואת ההיגיון שבתהליך הבלתי פוסק של השיבה אל האין. (מתוך ה dao de jing)

הכותבת פנינה מתוק / צ'י קונג