כל מי שיש לו קצת הכרות עם אמנות הפסיפס יודע שזהו תחום יצירה שתהליך העבודה בו הוא איטי מאוד . הכנת העבודות לוקחת הרבה זמן ודורשת סבלנות ואורח רוח. כמובן שזה תלוי בגודל העבודה ובגודל החלקים המרכיבים אותה. הפסיפס כבר מראשיתו נוצר כאמנות שימושית, בשלב הראשון עבור רצפות ומאוחר יותר כחיפוי לקירות. הסיבה לכך היא העמידות הרבה של החומר (אבן חרס וזכוכית) , והיותו עמיד לפגעי הזמן. מסיבות אלו הפסיפס הינו תחום יצירה שמתאים מאוד לעבודות חוץ. בשל התהליכים הממושכים של תחום יצירה יש יתרון בשיתוף פעולה ,כשרוצים להכין עבודה גדולת ממדים. מסיבה זו חשבנו שזו יכולה להיות חוויה מאוד מוצלחת לשתף את הקהילה בהכנת קיר פסיפס כאחד האירועים לציון חגיגות ה- 75 של המושב. לצורך העניין קיימנו שני מפגשים משותפים לכל חברי הכפר שבמהלכן יצרה כל משפחה (מן הצעירים ביותר ועד הסבים והסבתות) אריח צבעוני מפסיפס. ההנחיה היחידה הייתה לבחור נושאים הקשורים בחיי הכפר ואכן המשתתפים בחרו לתאר נוף, עצים ופרחים, חיות שונות, פרפרים תרנגולים לטאות חתולים, כלי עבודה חקלאיים, מגדל מים ועוד... היופי בתחום הפסיפס הוא שהטכניקה אינה מורכבת, אפשר ללמוד אותה (ברמה הבסיסית שלה) בזמן קצר יחסית ,בעיקר כשעובדים עם שברי חרס , והתוצאה מאוד צבעונית ונעימה לעין. המפגשים היו הצלחה גדולה והמשתתפים נהנו מאוד מן העשייה המשותפת ובזמן קצר יחסית סיימו את העבודות . הידיעה שכל היצירות ישולבו ליצירה אחת גדולה שתוצג על קיר בית העם עודדה את המשתתפים לתרום מזמנם וממרצם לפרויקט. לשלב האחרון של העבודה גייסנו צוות, שתפקידו היה להדביק את כלל היצירות על הקיר וליצור מהם עבודה משותפת הרמונית שתשתלב בסביבה ,שבה תוצג . הקמת הקיר לוותה בהתרגשות גדולה כשכל משפחה באה לראות את החלק שלה ביצירה. מה שבלט לנו בעת הקמת הקיר היה שלרמת העבודות לא הייתה הרבה משמעות בתוצאה הסופית. כל עבודה קיבלה את הביטוי שלה ומה שאיחד את כולן הייתה טכניקת הפסיפס, הצבעונית המשותפת והנושאים. כל אלה יחד תרמו להעמדת קיר פסיפס צבעוני ומרהיב שיישאר מזכרת להרבה מאוד שנים.