החיים התוך רחמיים מורכבים ובלתי צפויים. בעקבות הידע החשוב שהחל להיאסף עם שימושו של אולטרסאונד בחקירות קליניות, נערך מחקר ע"י הגברת אסתר ביק שהתבוננה באמצעות האולטראסאונד בהתנהגות העוברית בסביבת הרחם ואיפשרה להתחיל להבין, ולדעת מה קורה בעולם המרתק והמגוון של החיים לפני הלידה. היא המשיכה להתבונן בהתנהגות הילדים ובהתקשרות שלהם עם הסביבה שנים אחרי הלידה. כאשר חקרה זוג תאומים ברחם, הראו התאומים כבר בתחילת ההריון הבדלים בטמפרמנט ובהתנהגות, ויכולות תקשורת אינטראקטיבית ומתמשכת. מקס ומרקו, התאומים, הראו כבר ברחם אמם תקשורת קנטרנית של מדון וריב. תאומים אלו גם בגיל שש שנים היו רבים כאשר אחד מהם היה מתקרב אל אחיו. התקשורת בין התאומים לוק ואליס היתה שונה. ברחם היו מלטפים בעדינות אחד את השני דרך הקרום שהפריד אותם, בדיוק כפי ששיחקו לאחר גיל שנה, מלטפים זה את זה דרך וילון שהפריד ביניהם. גניקולוגית נוספת היתה מבקשת מכל אח או אחות שהצטרפו לבדיקת האולטראסאונד של אימם לומר לעובר שלום, או אני אוהב אותך ולהתבונן על המסך. העובר היה מניע את גופו בשמחה, או פותח את פיו בתגובה לאמירה.
העובר חי באינטראקציה מתמשכת וקבועה עם השפעות סביבתיות. עבור התינוק, השוכן ברחם, כפי שטוען Andree Bertin האם מתווכת בין העובר והעולם החיצון, וזהו חומר הגלם הפיסי והפסיכולוגי המשפיע על הקשרים ביולוגיים, תרבותיים ורגשיים של העובר. קיומה של האם באופן זה מבטיח את ההגנה מפני תוקפנות חיצונית, וכמו כן מנחה את העובר לקראת אוטונומיה ופרידה הדרגתית מהאם. "כל מה שהאם חווה, העובר חווה איתה" -אומר סלוגן של העמותה האיטלקית לפסיכולוגיה וחינוך פרהנטאל. עובדה זאת אושרה שוב ושוב במחקרים, כבר משנות הארבעים. במחקרים תועדו השלכות ספציפיות על בריאותו, וחיוניותו של הילד כאשר האם חווה מתח ותנאי חיים קשים. נתונים אלה אושרו במחקרים בפסיכולוגיה קלינית, אשר מטרתם למצוא תאום משמעותי בין החוויות של האם בתקופת ההיריון והעקבות הפיסיות שנחוו בגוף העובר.
התגובות של קרובי המשפחה לעובר, המצב המשפחתי, ומצבם של בני הזוג משפיע על חייו של הילד שטרם נולד. בעל מזניח ומתעלל משאיר את האם עם חוויות רגשיות קשות המשפיעות גם על העובר. ילדים שנולדו לנישואים לא מאושרים מפוחדים יותר מילדים אחרים. אמהות רבות שמו לב להשפעות של סביבה חיצונית אלימה על תנועות מתמשכות של העובר עד אשר עברו לחיות באזור שקט ורגוע יותר, ותנועת העובר נרגעה גם כן.
החוויה של חינוך פרהנטאל מאשרת להורים באופן ישיר כי העובר הינו הרבה יותר ממה שמקובל להאמין: הוא הביטוי הטהור של אנרגיית החיים ונושא עימו מסר של אמון ותקווה לאנושות כולה. הורים רבים שפגשנו, אשר חוו קשיים תוך כדי תקופת ההיריון, ביקשו עזרה ושיתוף פעולה עם ילדיהם, הצליחו לקבל אנרגיה תמיכה ונחמה מהקשר שלהם עם העובר.
פיירו פרוצ'י מלמד בספרו "ילדים מלמדים אותנו", את החשיבות של הקשבה והתבוננות, כדי לאפשר להורים לתפוס לעומק את המציאות שבה חי ילדם, ולגלות דרכו את מקור הערכים של החיים כמו, ספונטניות, טבעיות, שקיפות, שמחה, בכדי שיוכלו ללוות את ילדם בנתיב של צמיחה ושגשוג להיותם אזרחים טובים לעולם בו אנו חיים.
המבנה הפסיכו-גנטי של העובר, כבר מההתעברות, מכיל בתוך עצמו את תוכנית חייו של העובר; הדבר משפיע לא רק על הגוף הפיזי, אלא גם על התכונות והיכולות הפוטנציאלים שלו. כלומר ישנו גורם סובייקטיבי, והוא עצם קיומו של הילד ולא רק התרבות שמולבשת עליו מההורים והסביבה. תוכנית החיים הסובייקטיבית של העובר משפיעה על נטיותיו, בחירותיו והכיוון העתידי של חוויותיו. כל פעולה מנוגדת לכך מצד ההורים תביא להשפעה הרסנית על הילד והאדם בטווח הארוך. בקורס חינוך טרום-לידה ניתנים כלים להכרת הטמפרמנט של הילד, תחומי העניין שלו, עדוד לחשיפת העובר למוסיקה, תרבות, ספרות, טבע ועוד..והאפשרויות השונות ליצירת קשר עמו בשלבי ההתפתחות השונים.
הקורס חינוך טרום לידה היווה ועדיין מהווה בסיס איתן למערכת היחסים שלנו כזוג, כהורים וכמשפחה. האופן בו אנו מבינים את ילדתנו עמוק ובעל שורשים אשר החלו עוד לפני ההתעברות. הקורס היווה מקור לאינפורמציה חשובה ליצירת קשר עם ילדתנו לאורך כל ההריון וגם בארוע הלידה. כך יכולנו להגיע ללידה עצמה מוכנים רגשית, רגועים ונתמכים ע"י מערכת יחסים משולשת זו. אב התומך באם התומכת בילד.
בסופו של דבר, אנו יכולים עכשיו לדמיין יחד לרגע מה היה קורה אם הידע של חינוך פרהנטאל היה ידוע לכל הנשים וכל הגברים וכל אנשי המקצוע. אנחנו מקווים שזה יקרה בקרוב, באמצעות המודעות לחשיבות של תקופת טרום הלידה בחייו של האדם. בליווי וביישום קורסים הנתמכים על-ידי נתוני מחקר, ותורמים בצורה קונקרטית לשיפור איכות חיי האדם. בהפחתת הסבל ומצבים של חולי אצל עוברים ותינוקות ובהעלאת רמת רווחתם של ילדי הדור החדש. אנו מאמינים כי המדע החדש הזה יקר ערך, ויעיל בכדי לעורר את המצפון של האדם, להפיח בו רגשות חדשים ואכפתיות, ולהעלות את המודעות להיווצרות אנושות חדשה בעלת תרבות של כבוד ואהבה.