חוגים, סדנאות, קורסים, הפעלות, שיעורים, פעילויות אתגריות ועוד.

להעיז אחרת, ליצור שינוי בחיי ולמצוא זוגיותמאת: אילנה עילם    15.09.14

דירוג:

אם את/ה משתוקק/ת לאהבה ולמערכת יחסים זוגית שתצליח? שתהיה מספקת, תומכת ומאושרת...


עיין/י בסעיפים הבאים ובדוק/בדקי האם את/ת מזדהה עם אחד או יותר:


• אני יודע/ת בדיוק איך אני רוצה שהזוגיות שלי תהיה ומה אני רוצה מקשר, אבל איכשהו במציאות מערכות היחסים שלי נראות שונה מאוד ממה שהייתי רוצה, ממה שחלמתי ופנטזתי על אהבה, ואפילו הפוך מכל הדברים שהייתי רוצה.


• למרות שאני יודע/ת מה אני מחפש/ת בבן או בת הזוג, שמתאים/ה בדיוק עבורי, שאני מאמין/ה שנמצא/ת אי שם רק בשבילי, אף אחד שאני שמתעניין/ת בי, פשוט לא עונה על הקריטריונים ובמהרה מסתבר/ת שאינו/ה האחד/ת.


• בכל פעם שרק נדמה לי שמצאתי בדיוק את אחד או האחת, משהו משתבש וזה פשוט לא מצליח.


• גם אם אומרים לי שהקריטריונים שלי גבוהים, ואולי אפילו לא מציאותיים, ואפילו אם אני קצת יודע/ה שיש בכך אמת, ואני יודע/ת שזה פוגע בסיכויים שלי למצוא זוגיות, אבל אני פשוט לא מוכן/ה ולא מצליח/ה להתפשר.


• אני מאמין/ה שעל מנת להיות בזוגיות עלי להשתנות. ויכול להיות שבכל פעם שאני נכנס/ת לקשר אני מוותר/ת על חלקים משמעותיים מעצמי ובמהרה חש/ה חנוק/ה, או מזוייף/ת, או עייף/ה מהמאמץ להסתיר את מה שאני מרגיש/ה שלא יתקבל ויבריח את הצד השני. וגם הניסיון המתמיד להרשים/לרצות/לקלוע למה הצד השני יאהב יותר לשמוע..לראות... מאוד מתיש אותי ולפעמים אני פשוט מעדיף/ה להיות לבד ולוותר על זוגיות ועל המאמץ.


• אני חושש/ת שכאשר אני מוותר/ת על דברים שחשובים לי בכניסה לקשר (חברים, תחביבים, סדר יום, הרגלים, צורת לבוש, אופן התנהגות, ועוד..), אני הופכ/ת לאדם קצת אחר שאני לא בטוח/ה שאני רוצה להיות, זה לא עושה לי טוב, וזה גם מרחיק ממני אנשים ובסופו של דבר גם את בן/בת הזוג שעבורו השתדלתי.


• אין לי שליטה עך זה, אבל בכל פעם שאני נמצא/ת מול בן או בת המין המנוגד, אני משתנה באופן שאני לא רוצה ומתכוון/ת בכלל וזה הורס לי את הסיכויים לקשר כי אני לא יכול/ה לנהוג איך שהייתי רוצה, אני מאוד לחוץ/ה ורוצה להגיד דברים באופן מסוים אבל זה יוצא לי אחרת לגמרי וזה מביך אותי ואני מעדיף/ה הרבה פעמים לא להעיז, לא לנסות ולא להכיר אנשים חדשים.


• קשה לי להיות גלוי/ה ולחשוף את רגשותיי, במיוחד מול אדם שמאוד מוצא חן בעיניי, והחשיפה שהכרחית לאינטימיות בזוגיות, מאיימת עלי ומפחידה אותי ולכם אני סגור/ה ואפילו לא מעז/ה לנסות. או בורח/ת בכל פעם שיש סיטואציה אינטימית.


• האמת היא שעמוק בתוכי אני לא מאמין/ה שאני ראוי/ה לאהבה, שאיני טוב/ה מספיק, יפה מספיק כדי שמישהו יאהב אותי באמת, ולכן עלי להסתיר את החלקים הללו כדי שאיש לא יגלה, והאמת היא שאני פוחד/ת בכל פעם כשאני נכנס/ת לקשר שיראו את החלקים האלה ויברחו ממני.


• האמת היא שעמוק בתוכי אני מאמין/ה שזוגיות באמת מאושרת קורית רק באגדות ובסרטים רומנטיים, וכולם הזוגות בסיסי מאמללים אחד את השנייה, אז... אני מתחיל/ה לאבד תקווה שהדבר הזה שנקרא "אהבה" באמת קיים במציאות ושזה יכול לקרות גם לי.


• לפעמים, אני מרגיש/ה שאני נעול/ה בתוך מעגל קסמים של חיפוש אחר האחד/האחת, תקווה שעולה בכל פעם מחדש שהפעם זה יעבוד וייאוש ואכזבה בכל פעם שזה לא מסתדר? יכול להיות שיש תחושה שאותם דברים, התנהגויות ודפוסים, חוזרים על עצמם שוב ושוב כשאני מנסה לבנות קשר והורסים לי את הסיכויים לאהבה.


• האם אחד מההתנהגויות, נטיות ודפוסים נוטים לחזור על עצמם שוב ושוב בכל פעם שאני נכנס/ת לקשר:


1) אני תמיד זה שיוזם/ת וזה שמעוניין/ת יותר בהתקדמות של היחסים?

2) אני נמשך/ת בעיקר למי שאינו מעוניין בי?

3) אני נוטה להמשך למי שאינו באמת פנוי לקשר זוגי?

4) אני תמיד אחראי/ת על הסיום של מערכות יחסים?

5) אני תמיד זה או זאת שננטש/ת בסוף?

6) אני נותן את כל כולי והצד השני מאבד עניין בי במהרה?

7) אני מאוד רוצה קשר אך בכל פעם שהקשר הופך לרציני ומחוייב יש לי נטייה לברוח?

8) אני נוטה לרצות את הצד השני ובכך לא משאיר/ה מקום לעצמי?


במידה ומצאת את עצמך בין השורות ואת/ה מרגיש/ה שהגיע הזמן הנכון ליצירת שינוי בחייך שיוביל אותך לזוגיות מאושרת, חשוב להבין שדפוסי יחסים השתרשו בנו לאורך זמן ואינם משתנים מעצמם ועלי לקחת אחריות ובכנות להתבונן ולהיות מוכן/ה לעבור תהליך של צמיחה, גדילה והתבגרות. או במילים, להעיז לפעול וליצור שינוי בחיי.

אני מאוד מאמינה ביכולתו של האדם ליצור שינוי בחוויה שלו, ברגשותיו וכתוצאה מכך, בהתנהגותו, בבחירות שלו בחייו, באופן שהוא מנהל יחסים ובסוג האנשים איתם הוא בוחר לקשור את חייו.

אך לרוב, קשה לנו לראות על עצמנו את הדפוסים והנטיות שלנו, הרבה יותר קל לנו לראות זאת באחרים, ולכן, קשה לעשות תהליך נכון של שינוי לבד, וכאן נזדקק לעזרה. אני לא אוהבת את המילה טיפול, אני מעדיפה להשתמש במילה "ליווי אישי".

אני מאוד אוהבת את מה שאני עושה ואין סיפוק גדול יותר מלראות את השינוי הרצוי קורה באדם. לראות כיצד אחד מתגבר על הפחד, השנייה על הביישנות, או שפתאום נפתח מרחב לקבלה עצמית שמאפשרת חשיפה כנה ואינטימיות עם אדם אחר... ועוד אין ספור שינויים שאני חווה יחד עם האנשים המקסימים שאני מלווה.

מניסיוני, אני גם מאוד מאמינה בתהליכים קבוצתיים, מאחר ולקבוצה יש כוחות אדירים והדהוד שמזרז את התהליך של שינוי.

עצתי היא לך, שבמידה ואת/ה בוחר להיעזר באחרים, לפני שאתה מאמץ/ת את עצותיהם או מתמסר/ת לתהליך או שיטת עבודה, בדוק/י היטב כי את/ה עומד מול אנשי מקצוע שמוסמכים לליווי/ייעוץ/טיפול/אימון מהסוג שלו את/ה זקוק/ה וכי יש לאותו אדם מספיק ניסיון וידע על הנפש האנושית ועל מערכות יחסים, והכי חשוב, שתרגישו שמי שעובד איתכם באמת ובכנות אכפת לו מכם, ואם יש לכם ספק בכך, אז בבקשה תסמכו על תחושת הבטן שלכם.

הדפסת מאמר