בעידן המודרני המוציא אותנו מאיזון, חשוב להזכיר לגוף את מה שהוא תמיד ידע. פנינה מתוק, מנחת קבוצות מודעות הכרתית, מספרת לנו על בריאות הגוף, צ'י קונג ומה שביניהם.
בעידן המודרני, אחת הבעיות הנפוצות בקרב האוכלוסייה, על כלל גווניה, היא העלייה במשקל והקושי לשמור על משקל יציב לאורך זמן. ההצעות לסדנאות הרזייה למיניהן, תוספי מזון, נוזלים וחליטות להורדת משקל קיימים בשפע ולאדם במרכז יש שלל אפשרויות להשקעת כספו.
בעיית ההשמנה כמובן לא שמורה למבוגרים בלבד ואנו ערים לה, בעיקר בשנים האחרונות, בעיקר בעולמות הילדים והמתבגרים. אבל מה שונה עידן זה מאחרים שפגם בתנועה הטבעית של הגוף שכבר אינו יודע לאזן את עצמו?
עידן השפע
כולנו חיים במרחב האפשרויות הבלתי מוגבלות לכאורה, נעים בין מגוון רחב של מוצרים וקשרים חברתיים המעודדים רכישה מתמדת. אך לא רבים מבינים, שהרכישה לא מתבצעת רק כלפי חוץ ולמעשה, משנה את הקוד הפנימי שלנו ומעודדת את המערכת האנרגטית שלנו לאיסוף ואגירה. כשם שאנו אוגרים בביתנו, כך גם גופנו מושפע מכך.
אם נבחן את גופנו כמחסן רכישה, סביר כי פתאום נגלה עד כמה אנחנו אוגרים בתוכו, ובמיוחד "דברים" שאינם נחוצים. בנקודה זו בדיוק, אנו מפרים את קוד האיזון הטבעי של הגוף, המאפשר לאזן את משקל הגוף בהתאם לגובה ולמבנה שלנו.
אוסף מבחוץ - אוגר מבפנים
בעידן המהיר של היום, הזמן מהווה מרכיב עיקרי בבחירות שלנו בכל תחומי החיים. מעין "מרוץ למיליון", אבל לא כזה הנחוץ להתפתחות. ספקי המזון מנסים להניב תוצרים מהירים כדי לעמוד בביקוש ואילו הצרכן, המשווע לזמן, נופל בתעתועי פרסומות ה"בריאות".
אבל הבלבול מובן, הלוא גם הבריא והלא בריא השתנו כאן. אך זו חובתנו לפקוח את העין והלב ולבדוק את איכות המרכיבים שאנו צורכים כדי להניע את הכלי העיקרי שלנו – הגוף. הרמב"ם כתב פעם: "כפי אדם מכין צלחתו כך מונחים חייו". כלומר, כפי שאדם מניח ועורך את מזנו, כך נראה מחזור חייך.
אך האם האוכל נועד לספק את קיומו של הגוף או שמא להניף מעלה את צורכי הנפש? האמת היא שהאוכל נדרש לשניהם ושני מימדים אלה חשובים ותומכים זה בזה, אך כאן המידה חשובה וקובעת. כולנו נתקלנו וודאי ברגשות דוגמת עצב, כעס ותסכול, שעוררו אצלנו חשקים למזון מתוק, בצקים או כל פיצוי פנימי אחר. השמחות בתורן, מלוות גם הן בשפע של מזונות יפים לעין, עתירים בשומנים ובצבעים, המעוררים ומרוממים את הנפש.
על אגירת רגשות, ספורט ומתח נפשי
רגשות נחשבים למזון פנימי שאותו יש ללמוד לעבד, בדיוק כפי שמערכת העיכול, מעבדת את המזונות שאותם בחרנו לאכול. רגשות הנשלטים ושולטים במערכת, שאינם עוברים תהליך פנימי בעיכול, הם כמו מזון לא מעובד. אם הם נשארים בגוף, בחוויה השרירית, בזיכרון התאי, הם מפתחים מין כסות, כהגנה בסיסית לקיום. בעצמי ראיתי לא פעם כיצד בטן, שהייתה בבעיית נפיחות השתחררה, כשהנפש שחררה זיכרון של כאב. "הצמיגים" בחגורת המותניים השתחררו כשהנפש עשתה שלום בין הרצוי והמצוי בחייה. ירכיים עבות הגיעו למיצוק בעקבות הכרה במיניות כגורם משפיע בתקשורת בונה. וישנם כמובן, דוגמאות נוספות.
בדיוק במקום זה נכנסת הפעילות הגופנית. אם פעם היינו הולכים ברגל למכולת או לצרכנייה השכונתית, פוגשים את השכנים, יוצרים דו שיח, היום אנחנו בעיקר ממונעים וממהרים לבצע פעולות, כך שהעשייה מלווה במתח תמידי. ההליכה לסידורים כטיול נינוח הפכה לריצת ספרינט וככל שההספק גדל, כך הגאווה הפנימית שלנו. למרבה האבסורד, על קיצורי דרך אלו אנו מפצים במכוני הכושר המציעים תוכניות שונות להוצאת אנרגיה.
גם המתח הנפשי מושפע מהתנהלותנו, היות והוא תוצר של בחינת המציאות ופרשנותה בהתאם לחינוך שלנו. בוודאי שמתח זה דורש התייחסות גדולה יותר כשמדובר במתבגרים הניצבים מול לחצי מערכת החינוך, השפעות חברתיות וגורמי פרסום שונים. ידוע כי מתח זה משפיע על המטבוליזם וכן על מערכת העצבים, ולכן יכול לייצר השמנת יתר או רזון קיצוני, חוסר מנוחה, וביטחון עצמי ירוד. כך, הופך המקום הבטוח ביותר למקום המפחיד ביותר.
צ'י קונג לגוף ולנפש
לכל הבעיות שצוינו מעלה, מציעה פנינה מתוק פתרון פשוט ביותר – תרגילי חיזוק הגוף והנפש הנקראים צ'י קונג (הזרמת אנרגיה לגוף ושליטה על האנרגיות). תחילה חשוב להכיר ולדעת כי בכל הנוגע לרגשות, ההתייחסות היא בעיקר ליסוד האדמה (המחמם המרכזי בגוף האדם). בהתאמה, יסוד האדמה קשור לאיברים כגון טחול, קיבה והלבלב וכן משפיע על השרירים והבשר.
בשפה המקצועית, קוראים לאנרגיה המעבדת את הנתונים מרדיאן והיא מקשרת בין ההיגיון לרגש. על מנת להניע את הצ'י (אנרגיית החיים) בתוך הגוף, ניתן לבצע תרגיל שעיקרו טפיחות קלות ומטרתו לשחרר מתח. נכופף מעט את הברכיים, רגליים נצבות ברוחב האגן, ונתופף עם כפות הידיים על מרכז הירך (מרדיאן הקיבה). נעלה מעט ונתופף על מפרק הירך (מרדיאן כליות וכבד). נעלה לכוון מרכז הבטן (ההרה), ונתופף מסביב הטבור. נרד כלפי מטה ונתופף בצדי קו התפר שבמכנסיים עד לקצות הבהונות, מעלה ומטה (מרדיאן כיס מרה). נחזור שוב אל הבטן ונתופף. רצוי שתרגיל זה יארך לפחות 7 דקות.
תרגיל נוסף שניתן לבצע הוא תרגיל ההרעדות שמטרתו לשחרר אנרגיה תקועה הקשורה ליין ויאנג. עמדו בעמידת מוצא והתחילו להניע את גופכם מעלה ומטה בתנועות מהירות. כפות הרגליים דבוקות אל האדמה. ברכיים עולות ויורדות מעט. בשלב הבא, שתפו את הזרועות ואת כפות הידיים בהרעדות. תנו לגולגולת נוחות פנימית על אזור הצוואר. הרעידו את גופכם כעשר דקות ולסיום הצמידו את זרועותיכם לצדי הגוף לכוון האדמה. אתם תחושו זרימה בכל הגוף. כיף גדול.
לסיום, נסו לעשות עיסוי בטן. מערכת העיכול עובדת עבורנו ללא הפסקה, נאמנה לתפקידה וחשוב לתת לה תשומת לב מיוחדת. נניח את הידיים בצדו השמאלי של הטבור ונלטף את הבטן משמאל לימין, מלמטה כלפי מעלה. 9 מעגלים נעימים ונינוחים. לאחר מכן נעסה לכוון השני. הניחו את קצות האצבעות 3 ס"מ מתחת לטבור ולחצו פנימה. שחררו ולחצו 3 פעמים. וכמובן, לא לשכוח לנשום את נשמת החיים שעוטפים אותנו באהבה.
*הכותבת פנינה מתוק היא מורה ומטפלת בצ'י קונג רפואי, מנחת קבוצות מודעות הכרתית, ריפוי ושיקום אנרגטי.
בעידן המודרני, אחת הבעיות הנפוצות בקרב האוכלוסייה, על כלל גווניה, היא העלייה במשקל והקושי לשמור על משקל יציב לאורך זמן. ההצעות לסדנאות הרזייה למיניהן, תוספי מזון, נוזלים וחליטות להורדת משקל קיימים בשפע ולאדם במרכז יש שלל אפשרויות להשקעת כספו.
בעיית ההשמנה כמובן לא שמורה למבוגרים בלבד ואנו ערים לה, בעיקר בשנים האחרונות, בעיקר בעולמות הילדים והמתבגרים. אבל מה שונה עידן זה מאחרים שפגם בתנועה הטבעית של הגוף שכבר אינו יודע לאזן את עצמו?
עידן השפע
כולנו חיים במרחב האפשרויות הבלתי מוגבלות לכאורה, נעים בין מגוון רחב של מוצרים וקשרים חברתיים המעודדים רכישה מתמדת. אך לא רבים מבינים, שהרכישה לא מתבצעת רק כלפי חוץ ולמעשה, משנה את הקוד הפנימי שלנו ומעודדת את המערכת האנרגטית שלנו לאיסוף ואגירה. כשם שאנו אוגרים בביתנו, כך גם גופנו מושפע מכך.
אם נבחן את גופנו כמחסן רכישה, סביר כי פתאום נגלה עד כמה אנחנו אוגרים בתוכו, ובמיוחד "דברים" שאינם נחוצים. בנקודה זו בדיוק, אנו מפרים את קוד האיזון הטבעי של הגוף, המאפשר לאזן את משקל הגוף בהתאם לגובה ולמבנה שלנו.
אוסף מבחוץ - אוגר מבפנים
בעידן המהיר של היום, הזמן מהווה מרכיב עיקרי בבחירות שלנו בכל תחומי החיים. מעין "מרוץ למיליון", אבל לא כזה הנחוץ להתפתחות. ספקי המזון מנסים להניב תוצרים מהירים כדי לעמוד בביקוש ואילו הצרכן, המשווע לזמן, נופל בתעתועי פרסומות ה"בריאות".
אבל הבלבול מובן, הלוא גם הבריא והלא בריא השתנו כאן. אך זו חובתנו לפקוח את העין והלב ולבדוק את איכות המרכיבים שאנו צורכים כדי להניע את הכלי העיקרי שלנו – הגוף. הרמב"ם כתב פעם: "כפי אדם מכין צלחתו כך מונחים חייו". כלומר, כפי שאדם מניח ועורך את מזנו, כך נראה מחזור חייך.
אך האם האוכל נועד לספק את קיומו של הגוף או שמא להניף מעלה את צורכי הנפש? האמת היא שהאוכל נדרש לשניהם ושני מימדים אלה חשובים ותומכים זה בזה, אך כאן המידה חשובה וקובעת. כולנו נתקלנו וודאי ברגשות דוגמת עצב, כעס ותסכול, שעוררו אצלנו חשקים למזון מתוק, בצקים או כל פיצוי פנימי אחר. השמחות בתורן, מלוות גם הן בשפע של מזונות יפים לעין, עתירים בשומנים ובצבעים, המעוררים ומרוממים את הנפש.
על אגירת רגשות, ספורט ומתח נפשי
רגשות נחשבים למזון פנימי שאותו יש ללמוד לעבד, בדיוק כפי שמערכת העיכול, מעבדת את המזונות שאותם בחרנו לאכול. רגשות הנשלטים ושולטים במערכת, שאינם עוברים תהליך פנימי בעיכול, הם כמו מזון לא מעובד. אם הם נשארים בגוף, בחוויה השרירית, בזיכרון התאי, הם מפתחים מין כסות, כהגנה בסיסית לקיום. בעצמי ראיתי לא פעם כיצד בטן, שהייתה בבעיית נפיחות השתחררה, כשהנפש שחררה זיכרון של כאב. "הצמיגים" בחגורת המותניים השתחררו כשהנפש עשתה שלום בין הרצוי והמצוי בחייה. ירכיים עבות הגיעו למיצוק בעקבות הכרה במיניות כגורם משפיע בתקשורת בונה. וישנם כמובן, דוגמאות נוספות.
בדיוק במקום זה נכנסת הפעילות הגופנית. אם פעם היינו הולכים ברגל למכולת או לצרכנייה השכונתית, פוגשים את השכנים, יוצרים דו שיח, היום אנחנו בעיקר ממונעים וממהרים לבצע פעולות, כך שהעשייה מלווה במתח תמידי. ההליכה לסידורים כטיול נינוח הפכה לריצת ספרינט וככל שההספק גדל, כך הגאווה הפנימית שלנו. למרבה האבסורד, על קיצורי דרך אלו אנו מפצים במכוני הכושר המציעים תוכניות שונות להוצאת אנרגיה.
גם המתח הנפשי מושפע מהתנהלותנו, היות והוא תוצר של בחינת המציאות ופרשנותה בהתאם לחינוך שלנו. בוודאי שמתח זה דורש התייחסות גדולה יותר כשמדובר במתבגרים הניצבים מול לחצי מערכת החינוך, השפעות חברתיות וגורמי פרסום שונים. ידוע כי מתח זה משפיע על המטבוליזם וכן על מערכת העצבים, ולכן יכול לייצר השמנת יתר או רזון קיצוני, חוסר מנוחה, וביטחון עצמי ירוד. כך, הופך המקום הבטוח ביותר למקום המפחיד ביותר.
צ'י קונג לגוף ולנפש
לכל הבעיות שצוינו מעלה, מציעה פנינה מתוק פתרון פשוט ביותר – תרגילי חיזוק הגוף והנפש הנקראים צ'י קונג (הזרמת אנרגיה לגוף ושליטה על האנרגיות). תחילה חשוב להכיר ולדעת כי בכל הנוגע לרגשות, ההתייחסות היא בעיקר ליסוד האדמה (המחמם המרכזי בגוף האדם). בהתאמה, יסוד האדמה קשור לאיברים כגון טחול, קיבה והלבלב וכן משפיע על השרירים והבשר.
בשפה המקצועית, קוראים לאנרגיה המעבדת את הנתונים מרדיאן והיא מקשרת בין ההיגיון לרגש. על מנת להניע את הצ'י (אנרגיית החיים) בתוך הגוף, ניתן לבצע תרגיל שעיקרו טפיחות קלות ומטרתו לשחרר מתח. נכופף מעט את הברכיים, רגליים נצבות ברוחב האגן, ונתופף עם כפות הידיים על מרכז הירך (מרדיאן הקיבה). נעלה מעט ונתופף על מפרק הירך (מרדיאן כליות וכבד). נעלה לכוון מרכז הבטן (ההרה), ונתופף מסביב הטבור. נרד כלפי מטה ונתופף בצדי קו התפר שבמכנסיים עד לקצות הבהונות, מעלה ומטה (מרדיאן כיס מרה). נחזור שוב אל הבטן ונתופף. רצוי שתרגיל זה יארך לפחות 7 דקות.
תרגיל נוסף שניתן לבצע הוא תרגיל ההרעדות שמטרתו לשחרר אנרגיה תקועה הקשורה ליין ויאנג. עמדו בעמידת מוצא והתחילו להניע את גופכם מעלה ומטה בתנועות מהירות. כפות הרגליים דבוקות אל האדמה. ברכיים עולות ויורדות מעט. בשלב הבא, שתפו את הזרועות ואת כפות הידיים בהרעדות. תנו לגולגולת נוחות פנימית על אזור הצוואר. הרעידו את גופכם כעשר דקות ולסיום הצמידו את זרועותיכם לצדי הגוף לכוון האדמה. אתם תחושו זרימה בכל הגוף. כיף גדול.
לסיום, נסו לעשות עיסוי בטן. מערכת העיכול עובדת עבורנו ללא הפסקה, נאמנה לתפקידה וחשוב לתת לה תשומת לב מיוחדת. נניח את הידיים בצדו השמאלי של הטבור ונלטף את הבטן משמאל לימין, מלמטה כלפי מעלה. 9 מעגלים נעימים ונינוחים. לאחר מכן נעסה לכוון השני. הניחו את קצות האצבעות 3 ס"מ מתחת לטבור ולחצו פנימה. שחררו ולחצו 3 פעמים. וכמובן, לא לשכוח לנשום את נשמת החיים שעוטפים אותנו באהבה.
*הכותבת פנינה מתוק היא מורה ומטפלת בצ'י קונג רפואי, מנחת קבוצות מודעות הכרתית, ריפוי ושיקום אנרגטי.