פרטי המודעה
התופעה הנקראת בלועזית אוסטאופורוזיס משמעה דלדול העצם, תהליך של איבוד מסת עצם. עקב איבוד זה, הופכות העצמות לשבירות, ומכאן השם אוסטאופורוזיס:
אוסטאו = עצם, פורוזיס= שבירות
בגופנו שני סוגי עצם: עצם ספוגית, רכה ובנויה ככוורת דבש, אשר בה נמצאים מוח העצם וכלי דם. עצם זו, המהווה כ-20% ממסת העצם בגופנו, עטופה בעצם קורטיקלית דחוסה, הבונה את העצמות הארוכות ומקנה לשלד את יציבותו. עצם זו מהווה כ-80% ממסת העצם בגופנו. העצם הספוגית בונה את גופי החוליות ואת פנים העצמות הארוכות. דלדול העצם, המתהווה בתקופת הבלות, פוגע בעיקר בעצם הספוגית. לפיכך, שברים אוסטאופורוטיים שכיחים בעיקר בעצמות הבנויות מעצם ספוגית, כגון גופי החוליות, צוואר הירך ושורש כף היד.
מה ניתן לעשות?
פעילות גופנית ע"י מאמנת אישית אשר תבנה לך תוכנית אימונים תעצור ותבנה מבנה עצמות דחוס יותר למניעת המשך דילול עצם נוסף.
העצמות בגופנו עוברות תהליך שיחלוף עצם מתמיד (Remodeling), ובמהלכו מסולקים אזורי עצם ישנים או בלתי תקינים באמצעות תאים הורסי עצם, הנקראים אוסטאוקלסטים. באותם אזורים מופיעים בד בבד תאים בוני עצם, הנקראים אוסטאובלסטים, והם האחראים לייצור עצם חדשה ובריאה במקום זו שסולקה. תהליך זה חיוני לשמירת תקינותה של העצם בגופנו וזאת ע"י פעילות בניית עצם עם מאמנת אישית.
כל עוד משתווים תהליך הורס העצם ותהליך בונה העצם, נשמרת מסת העצם. ואולם בתקופות מסוימות גובר אחד התהליכים על משנהו: בילדותנו, בתקופת הגדילה, גובר תהליך בניית העצם על תהליך הורס העצם, והתוצאה היא בניית עצם, המתבטאת בהגדלת מסת העצם בגופנו.
לעומת זאת, בגיל זיקנה גובר תהליך הורס העצם על תהליך בונה העצם, והתוצאה היא איבוד מוגבר של מסת העצם; עד גיל 20 נבנית כ-90% ממסת העצם הסופית שבגופנו, ועד גיל 35 מושלמת הבנייה. בגיל זה מושגת מסת העצם המרבית. מסת העצם המרבית משתנה מאישה לאישה. יש נשים המגיעות למסת עצם מרבית גדולה, ויש המגיעות למסת עצם נמוכה. נודעים כמה גורמים המשפיעים על מסת העצם המרבית:
#61607; נטייה גנטית
#61607; פעילות גופנית
#61607; דיאטה עשירה בסידן
#61607; מאזן הורמונלי תקין
מגיל 35-50 נשמרת מסת העצם קבועה פחות או יותר, במידה ואנו שומרים על אורח חיים תקין, ולא נחשפים למחלות או לתרופות העלולות לפגוע בה. בקרב נשים בגיל 50, עם הפסקת פעילות השחלות והפסקת ייצור האסטרוגנים והפרשתם, חל תהליך מואץ של איבוד מסת העצם, הנמשך שנים מספר. תהליך זה חל עקב האצה בשחלוף העצם. כלומר, עקב החסר ההורמונלי מתרחשת האצה בתהליך ה- Remodeling. במקביל להאצה שחלה בתהליך בניית העצם מתרחשת האצה גדולה עוד יותר בתהליך הורס העצם, וכך הולכת ופוחתת מסת העצם במהירות. בכך למעשה מתחיל שלב האיבוד המהיר של העצם עם תחילת תקופת הבלות.
גם גברים מועדים ללקות באוסטאופורוזיס, ואולם בשכיחות נמוכה הרבה יותר - על כל עשר נשים הסובלות מאוסטאופורוזיס סובל רק גבר אחד.
מדוע עולה שכיחות דילול העצם בקרב נשים,על זו שבגברים?
השוני בשכיחות המחלה במינים השונים נובע מכמה גורמים: מסת העצם המרבית שאליה מגיעים גברים בגיל 35 גבוהה מזו שאליה מגיעות נשים, וזאת, שוב, משילוב של כמה גורמים:
#61607; נטייה גנטית.
#61607; פעילות גופנית מואצת.
#61607; מזון עשיר בסידן בגיל הילדות.
#61607; מערך הורמונלי, המסייע לבניית מסת עצם מרביתגדולה יותר, שכן להורמון המין הזכרי, הטסטוסטרון, חשיבות רבה בבניית מסת העצם ובשימורה ברמות גבוהות יחסית במשך כל חיי הגבר. לפיכך מגיעים גברים למסת עצם גבוהה מזו של נשים, ואינם סובלים בדרך כלל מאיבוד עצם מואץ.
מכאן, שלנשים בגיל 80 יש סבירות גבוהה הרבה יותר בהשוואה לגברים להגיע למסת עצם פחותה בכ- 30%-50% ממסת העצם המרבית שהגיעו אליה בגיל 35; ולכן שברים הנובעים מתהליך הידלדלות מסת העצם שכיחים לאין ערוך בקרב נשים בהשוואה לגברים.
עם זאת, בשנים האחרונות חלה עלייה בשכיחות המחלה אצל גברים, והיא נובעת כנראה מירידה בפעילותם הגופנית בגיל הילדות, מירידה בתכולת הסידן במזון ומהארכת חיי הגברים.
האם כל אישה תסבול מאוסטופורוזיס ?
התשובה היא חד-משמעית - לא! בממוצע רק אחת מארבע נשים תסבול מאוסטאופורוזיס, וידועים כמה גורמי סיכון למחלה:
#61607; נשים לבנות- נמצאות בסיכון גבוה יותר לחלות באוסטאופורוזיס לעומת נשים שחורות. הבדלים אלו נובעים ככל הנראה מנטיות גנטיות.
#61607; נשים רזות- נמצאות בסיכון גבוה יותר לחלות באוסטאופורוזיס, כיוון שבקרב נשים אלו יש פחות רקמת שומן, המסוגלת לייצר אסטרון, שהוא תחליף לאסטרוגן המופרש מהשחלות בגיל הפוריות, ולפיכך הגוף אינו מסוגל לפצות את עצמו על החסר ההורמונלי, ועם הפיחות ה
אולי תתעניינו גם ב: